במשך זמן רב, החיים שלי עם קרוהן היו מסע מאתגר – כאבי בטן קשים, ירידה קיצונית במשקל, חוסר תיאבון – כל זה יכול היה בקלות לגרום לי להרים ידיים. אבל כבר אז ידעתי שאני לא רוצה שהמחלה תגביל אותי. במקום לשאול "למה זה קורה לי?" החלטתי לשאול את עצמי "איך כן?". איך אני יכולה להמשיך לחיות את החיים שאני אוהבת, גם אם זה אומר קצת התאמות, הרבה מחשבה, וקצת יותר סבלנות.
למצוא נוחות בעבודה ובלימודים
כשהבנתי שהישיבה מרגיעה את הגוף שלי, היה לי ברור שאחפש עבודה שבה אוכל לשבת בנוחות. ובלימודים – חיפשתי מסלולים קרובים לבית, שיהיו לי זמינים ונוחים. הצלחתי למצוא מסלול שהיה לא רחוק ממני, עם מרצים שהבינו ונתנו את המרחב שנדרש לי. לפעמים, רק האפשרות ללכת רגע לשירותים באמצע השיעור, בלי לחשוש, היא כל מה שהייתי צריכה כדי להרגיש בנוח.
לבלות עם חברים
כחלק מהחיים שלי, חשוב לי לבלות וליהנות עם חברות – לא רציתי שהקרוהן יגזול את זה ממני. אז מצאתי את ה"איך כן" גם כאן. תמיד הייתי בוחרת במקומות עם מקומות ישיבה נוחים ושירותים נגישים. אולי זה נשמע קטן, אבל עבורי זה היה קריטי. כך הצלחתי ליהנות בלי לחשוש מהכאב, בלי לדאוג מה יקרה אם ארגיש פתאום לא טוב. הבנות תמיד הבינו, ותמיד בחרנו מקומות שבהם אוכל להרגיש בנוח באמת.
להישאר חיובית גם כשהחיים מאתגרים
אני מאמינה שהגישה הזו של "איך כן" היא שהובילה אותי לחיות חיים מלאים גם בתקופות הכי קשות. כל אחד מאיתנו עובר תקופות מאתגרות – חלקן גדולות, חלקן קטנות. אבל מה שעוזר באמת, לפחות עבורי, זה לזכור שתמיד יש דרך להסתגל, לשפר, ולמצוא את הדרך להרגיש נוח יותר. לפעמים הפתרונות לא מושלמים, אבל עצם החיפוש אחריהם, הניסיון להמשיך לחיות את חיי בצורה שהכי קרובה למה שאני אוהבת, זה מה שהופך אותי לחזקה יותר, ובטוחה יותר בעצמי.
להאמין בגישה של "איך כן"
אני כותבת את הדברים האלה כי חשוב לי להעביר את המסר הזה הלאה – גם כשקשה, אפשר למצוא איך כן. לא משנה איזה אתגר עומד מולנו, כשיש לנו את היכולת להסתגל ולחפש פתרונות, אנחנו מגלים כוח שלא ידענו שקיים בנו. אז אם גם אתם מתמודדים עם קושי, אני מזמינה אתכם לאמץ את גישת "איך כן" ולחפש איך ליצור לעצמכם את הנוחות שלכם, בכל תחום.